עם עברך המעורפל אסתדר

את יודעת,

חצי בקבוק ימלא את החסר,

גם בלי לגעת

 

אקשט גופך בחצאית פרחים

כמו שאני אוהב,

ואז אסגור בשנית-

עם מפתח הלב.

 

זה לא שאת לא מתאימה לי,

בכלל לא כך,

פשוט המדים האלה שאבו ממני את האזרח

והשמחה בפח.

 

הפכתי לחיה,חסרת כל רגש

ללא מעצורים,

אז אל תיקחי ברצינות מדיי

את מה שהאנשים אומרים

 

כי כשהייתי שם,

הקול לחש לי בסוד,

את הדברים האסורים מקרן היסוד.

וסתם זה ככה פתאום כבר התבגרתי

אחרי כל חצאי הלבבות שבטעות שברתי.

 

אז מה אם אין לי נשמה,זה לא חשוב,

כי זה  כבר לא כזה קשה להיות עצוב,

בין הכתלים אני מחריש את הדמעות,

שמתייבשות עם הזמן,נהיות קרות.

 

אז שתי איתי,לחיים,

או למוות כבר,

במילא לא יתהפך העולם מחר,

אך תזכרי שפעם הייתי אחר,

ולפחות בזה איני משקר.

 

אל תנסי להחזיר את נפשי ה"טועה",

כי טוב לי ככה,ומילא-מה זה רע?

שכבי בשקט אל תזוזי יותר מדיי,

וגם אל תשאלי אותי "עד מתי?"

 

כי זה אסור,אז בואי לא נדבר,

ובשבילך אני בכלל חירש עיוור,

ולא מרבה יותר במילים,שכבי אישה!

תודה מראש,סליחה\בבקשה.