נמר

כשאתה רעב חושיך מתחדדים תחת החברבורות
אתה מבחין בנימים הדקיקים ביותר שעיניך מסוגלות לראות  
מריח ערפילי בשמים רחוקים נידפים מן הטרף
דם צורב עורקים עטוף בניחוח לח של עשב

מתגנב לאט, צלליך נטמעים בצבע הפרחים
בכל פסיעה מחבר ומכפיל מהלכים
מגיח מאחוריי בזינוק אדירים

"שלום אני.......
אינני שומעת כלום כשאתה גוהר מעליי
ממלמלת "ולי קוראים אילה..."