הוד מעלתה

הוא לא גבוה,

לא דק-גזרה,רזה,

מין גוץ,שמנמוך כזה,

הבלורית מזמן הסתלקה,

ובמקומה,קרחת חלקה,

אבל מה זה משנה?

תמיד הוא נהנה,

ליבו מלא אהבה,

נושא אותה בגאוה,

הרי הוא האביר !

מגן באומץ לב כביר,

על האחת והיחידה,

בלעדיו היא אבודה.

הוא זה שאותה ישא,

לכל אורכו של המסע,

ובהגיע שעתה,

ישלח לעברה ממחטה,

וברוך ימחה דמעתה,

כי בשבילו היא עוד  הייתה,

הוד מעלתה !

מבוסס על הסיפור "פנקס הקטן"
מאת הסופר האהוב עלי,
דאמון ראניון,
יש גם שיר בעברית, מרגש !

חג שמח

מוטי אשכנזי