זה כמו אסלה ענקית, ככה זה, בדיוק. אסלה.

לפעמים יש הצפות, סתימות, נשבר, מתיישן, שאריות, יש שם הכל- כמו באסלה. מה שבטוח, זה תמיד מסריח.

לפעמים אתה סותם את זה בעצמך. מכניס משהו לא במקום, או פשוט לא קראת את ההוראות הנכונות או בשפה המוטעת. כומבן שמישהו אחר עלול לסתום לך, בכוונה תחילה או מבלי לשים לבץ יש כאלה שנשארים לתקן ומסייעים לך, אחרים רק הופכים את הסתימה לגרועה יותר ויש את הטיפוס שפשוט נעלם. אתה יכול לנסות לתקן לבד, או לחכות או להזמין איש-מקצוע. אך גם מהם רצוי להיזהר, אנשי המקצוע אינם תמיד אמינים, חלק מהם סתם יקרנים. ואם חס וחלילה אי אפשר לתקן, אתה נאלץ לקנות אחת חדשה, אולי מוצא ברחוב או לוקח מחבר. ואולי יום אחד יבוא לך, סתם ככה, ללא סיבה, אתה תקנה אחד חדשה. כולן לבסוף מזדקנות ומתיישנות, לא מתפקדות כמו פעם. אתה יושב עליה ופתאום הקרש נשבר או יותר גרוע- המים לא יורדים. אך בכדי לאחר את הימים הללו, יש לזכור שחשוב מדי פעם לנקות ולבשם מדי פעם, ולהשתדל לכוון כמו שצריך, כדי שהבחורה לא תכעס.

 

ונייר טואלט? למה הוא דומה? כנראה שלגיהינום, אלא מה?

זאת התחתית הגרועה והמסריחה ביותר, הכי שפלה.

וגן עדן? האם הוא קיים? זהו לא הביוב, כמובן. גם כנראה לא הסםריי. אולי ברז המים?

טהור, נקי, בעל מטרה חשובה לא פחות מאשר של נייר הטואלט.

 

ובעצם, זה לא משנה מהו הגיהנום ומהו גן עדן, כאשר החיים הם כמו אסלה.

 

ואתה יכול להיות בטוח, שהמצב ממש חרא,

כשאתה כותב על....

אסלות.