ארמונות פאר

מפוסלים באבן צהובה

ניבטים אלי ממרום הצוק

וליבי יוצא אל מרחבי הערבה

עורג הוא לבאות –ללא חוק.

 

והדרך מושכת דרומה נפתלת,

וצוקי הפאר הופכים לגבעות

ואני כפרפר בדממה מרחפת

מן הצוף המתוק – רוצה עוד לשתות.