הלוואי והייתי בת-ים, חברה של כל הדגים.

היה לי שיער אדום-דם, וזנב ששזור יהלומים.

הייתי שוחה בין גלים כחולים, בין איים, אדמות וגם קצף,

ולא היה אכפת לי מאיש בעולם,

מזמן, התבגרות ומכסף.

הלוואי והייתי בת ים, עם שיער ארוך עד אינסוף,

והייתי עולה אל מעל הכחול מביטה איך עוד גל עף לחוף.

הייתי גם שרה שירים בלי מילים, רק שמישהו ישמע מהצד,

ואולי עם בני-ים לא ארגיש לעולם,

כמו בזמן האחרון-

כה לבד...