מחיר הבגידה09/12/2007 14:23 | ניריתחשקיה היו נואשים מהרוח,
נצרבו בם סופות המידבר
עת שעטה ביעף אליו,
ספגו תאוותיה מצעיו.
חימר אזי עסיס- ליבו, הקשיח נאטם,
לחלוחית חייו נחמצה
תססה בו עד להבאיש,
יקוד -עיניו בישר לה העצב התם.
סלעי הבזלת חרתו שאגותיו,
שבריו כלאה אדמת הלס,
את זעמו כילו להבות- הקינאה.
"עוד נשיקה אחרונה" ,זעק אליה אותלו נואש,
אך לדזדמונה " שלו"- כבר לא אכפת,
כשידיו צבותות על צווארה,
חירחרה כמו הבינה,
מחיר הבגידה. |