ברחובות העיר, נושמת את התפילה

מחפשת את התשובה שכולנו מחכים לה

ריצות שבילנו יחד

הופסקו יחד עם מחסור התקווה

שתקף את כולנו

לאבד את האשליה,את המחשבה לעתיד הרחוק

וזה מרגיש שנשארנו באותו מקום

כי טבענו באתמול

ושכחנו איך זה ,לחלום אל המחר

ובלילות של חצי ירח, שתק קולנו

הספר הגדול, שמספר את כל הסודות

שתק

בלבולים הגיעו, כשהבנו את מציאותינו

כשהבנו מה החלטנו

במציאות שכזו , מי שלא חולם

נמצא כאילו הוא, ציפור שבורת כנפ

החופש האישי בעולם הזה

הוא לחלום לפחות לכמה זמן

לאבד את הראש בעננים

וגם שנחזור ליבשה

התקווה תחזור .....