אוולין אל תלכי

14/12/2007 21:17 | תומר מורגן
נשימה עמוקה
בולעת רוקה
מביטה בי בשתיקה
עיניה חודרות
את חומותיי עוברות
מחשבותיה בראשה נשארות
בלי לומר דבר
חשתי לבבי נשבר
רציתי להקפיא רגע בעבר
עיניה אומרות אי אפשר
עדיף לתת לעבר להיות עבר
קמה נעמדה
לא ראיתי איש מלבדה
כאילו בעולמי היחידה
זמן עצר מלכת
רק היא המשיכה ללכת
ערום כעץ בשלכת
חשוף שורשיי
כאוב כאביי
דומעות עיניי
מתייפחת נשמתי
כבדה נשימתי
אבדה אהובתי
עזבה אותי
בדמי ימי בנפשי מתתי