ישנו מקום והוא לא רחוק

נקרא הוא ארץ האהבות האבודות

 

מיתקבצים ועולים אליו לשם

כל החיבוקים שפג תוקפם

כל הנשיקות הרטובות שטבעו

כל המילים הלוהטות שנדמו

כל הרגשות החמים שהתקררו

אהבות שמומשו

וכאלה שפשוט כלו

 

חגים שם כולם במעגל

ומספרים על מצבם האומלל

איך מאושר עד קץ

איך משמחה ותקווה

נותר רק חלל פעור

ולעיתים שינאה ואיבה צרופה

 

איך מנסיקה אל ענן

איך מגלישה על גל מסוכן

נותרה רק שיממת מידבר

בעצם, דבר לא נותר

 

ואף אחד לא מחפש

ואף אחד לא תוהה

ואף אחד לא שואל

איך אפשר שכך יהיה

 

ואין איש מרגיש

שאולי שכדאי

שארץ האהבות האבודות

בעצם לא רחוקה מידיי

 

ושאפשר

ואפילו רצוי

ללכת לחפש שם איזה פרי אהבה מצוי

לאחוז בו היטב

על מנת שלא יאבד

לא לשחרר

ולא לתת לאף אחד

 

כי שם בארץ האהבות האבודות

האהבות בנתיים נרקבות

ולא ניתן יהיה להשיבן

בעוד  איזה.....זמן......