רגעי חסד16/12/2007 21:05 | נירית הבה ונצעד בשעות דמדומים
בהן זורח אור- החסד,
הבה נניח לשעות- הדחק,
לרגעי -אופל ,זעם ועצב.
הבה נשליכה זעם -זכרונות למצולות
ישקעו לעד בריף השוניות.
הבה נזכורה חופת-כלולות
של ארגמן ותכלת,
נצדיע למקדש אלי -האהבות.
|