חולות לוהטים (על פי משפט הפתיחה של תו- רון)

"אני יכול לרצוח את הנבלות האלה !"
סינן בזעם מייקל, ובעט ברגלו היחפה בחול,
אדי הנהן בראשו לאות הסכמה,כן גם הוא
היה מכניס להם ככה , כמו שצריך,
שילמדו לקח כל ימי חייהם,
אבל מה עושים עכשיו?
עמדו שני הגברים,חסרי אונים,עירומים
כביום הוולדם,  במרחק מה ,על תלולית מוגבהת
מהחוף,דהר לו טרקטורון,ועליו 2 פרחחים שנופפו
בבגדים, בשאגות צחוק, מעשה קונדס מבחינתם,
אך אצל הקרבנות,הלך והתגבר הזעם,וגם תכניות
איך לנקום,ויותר חשוב,איך לכסות,
ברגע הראשון ,חשבו לדלוק אחר הפוחזים,
אבל במחשבה שנייה, לא רעיון טוב, לרוץ , כאשר ההוא
מטלטל לו בחפשיות, ולעיני כל, ומה עוד שהם לא
 נימולים, וככה לרוץ בארץ הקודש?
התסכול היה עמוק, בסך הכל הם באו כמתנדבים
לעבודה בקיבוץ, ומה יותר טבעי מאשר ללכת ,
ביום החפשי,לטבול במימיו הקסומים של ים התיכון,
ובאין נפש חיה, בטבעיות התפשטו,הניחו את הבגדים
על סלע שבלט, ואז, כהרף עין,צצו השדונים,ובטרם
הספיקו,להגיב,הסתלקו הללו בדהירה.
"שמע", אמר אדי, " בוא נחפש על החוף איזה צמחים,או
עלים ונתפור לנו משהו לכסות"
"או-קי" הסכים מייקל ,והחלו להתקדם לכיוון שיחים שהיו
בקרבת מקום, בעודם שפופים,ומנסים לשזור ולטוות
את הגבעולים הדקים,למעין כסות, הגיח ג'יפ פתוח,
נעצר בסמוך, ממש על קו המים, ולתדהמת הבחורים,
קפצו מהג'יפ 2 יפהפיות מדהימות,עירומות לחלוטין,
ובצחקוק מגרה ,נכנסו למים תוך התזה מים אחת על
השניה,מלבדן,לא היה איש בג'יפ,  ממקום מיסתורם
הבחינו הבחורים שהמפתח  תקוע במתנע, מוכן להתנעה.

איך לדעתכם כדאי היה להמשיך?  (את הסיפור!)
השמים הם הגבול.

חג שמח
מוטי אשכנזי