מי בא

ומי לא בא

מי לא יושב ליד

מי

הייתי יכול

שום דבר

לא אומר משהו, מעל פסגת

אותו ההר

האגדה בפנים, אם תרצו

גם הדרך, ידוע

עוקף וואלג'ה

עוקף מנהרות

עוקף, בדרך

נכנסתי לביתה של אשה בודדה

גרושה

הילדים שלה מחוץ לבית

הבית היה מאוד יפה, מבריק ומסודר

והיא הציגה לי איפה הכדורים יכולים להכנס

החרדה הזאת

תקחו את כל הבית, הוא לא שווה

והבית היה מסודר בטוב טעם

מטופח

והיא היתה מוכנה לוותר עליו

לתת אותו תמורת דירה אחרת פחות יפה

פחות מסודרת

ונכנסתי יותר בכוון האמפטי

זאת היתה אשה עובדת

מסודרת מבחינה כלכלית

היו לה המון חלקים חזקים שאפשר היה להתלות בהם

הצבעתי לה על הכוחות

ואז נפרדנו

והפרידה הכילה את כל מה שהיה קודם

וגם רצון להדגיש שתמיד אנחנו כאן

אם צריך

רח. המצדה, גילה, 2002