חזרת משם חכמה ו"מוארת"

סיפרת לכולם שהפכת אישה "אחרת"

שעכשיו הכל רגוע ומושלם

חשבת שהפכת לטובה מכולם

אהבתי אותך, את מה שהיית

כשהקשבתי לדברייך, הבנתי שטעית

שכחת שבעצם, סביבך יש מציאות

שלפיה תיאלצי לחיות - וגם למות

שהסמים יעזרו רק עד גבול מסוים

ושאים יש קושי, אז הוא יש, הוא קיים !

אבל לא רציתי לנפץ חלומות,

לא יכולתי לנתץ אשליות

אז פשוט שתקתי,

הקשבתי והפנמתי

וצפיתי את היום שבו תתעוררי

ואת המציאות העגומה, פתאום תגלי

תביני, שהטיול שלך נגמר

העתיד לפנייך והעבר - עבר.

ועכשיו, את שוב מדברת

ומבינה שבעצם, את לא ממש "אחרת"

את ה"אור", נאלצת "לשחרר"

וגם על החופש נידרשת לוותר

הבנת (חלקית) מה יותר חשוב -

מציאות כואבת מול חלום אהוב...

                                           כל הזכויות שמורות