המילים שתקו בעשן זעמך.22/12/2007 23:08 | מאיר אשבגדו בי רגשותיי והייתי אובד בין השבילים עת הכה בי הלילה אהבות ותשוקות פנייך נגלו לי מתוך ערפל זיכרונותיי מילותייך הדהדו באוזניי כתופים מכים ללא רחם בגופי המדמם מחשבותיי נדדו אל מחוזותייך שם טעמתי טעמו של כאב והיה זה חושך שהצית אש בשדותיי חורך את שיריי המילים שתקו בעשן זעמך שתיקותייך לא נגעו בנפשי ואת לא היחידה ששתקה בדידות גם הסהר שתק
|