הוריי

30/12/2007 21:21 | ענת גרוס
שובל שמלתה התבדר ברוח הקרירה
היא שבה בדמיונה למחוזות ילדותה
לפניה נפרסו מרחבים ירוקים
מתחתיה גיא מלא שבילים
 
קסם הנוף חימם את ליבה
של הילדה שבאה מאהבה
אהבה נטולת שיפוט ויהירות
הם נטעו בה ערכים בזהירות
 
היא מוקירה אותם על שהיו שם בשבילה
על שמילאו את כיסיי חייה באהבה
היא שולחת להם ברכות למכביר
ותולה את תמונתם על הקיר
 
הבסיס האיתן היה לה למקפצה
הערכים עיצבו את דמותה
הירוק והשקט היה כר נעים ליצירה
והינה היא שוב צופה בחום בנוף ילדותה