אני מבקש סליחה,זה פשוט בא לבד,

באמת זה לא יעזור פה לאף אחד.

זאת היא ,הזקנה שבאה לה בזמן,

יש לה קצב משלה ,כמו שעון קטן.

 

בלי מצבר,מתקתק,מסובב לו מחוגים,

אט אט ,בלי משים ,חולפות להן השנים.

אני באמת, מבקש מכם באהבה סליחה,

זה לא באשמתי ,תאמינו לי אותה זקנה.

 

רק אתמול ,היינו יחד, ילדים קטנים בגן,

שרנו ,רקדנו,שיקרנו,אבל עכשיו עד כאן.

הזקנה היא בקצה ,כן זאת היא האמת,

צריך לדאוג,כמו לתינוק,כי מגיע העת.

 

עת לאמר שלום,לכולם לכל האהבות,

להפרד בשלווה,מכל אותם הרפתקאות.

אם נשאר לך ויאגרה ,עמוק בתוך הכיס,

יש לך עוד טיפת כח,קח אותו כך בביס.

 

ראה השיער האפור ,הופך מעצמו ללבן,

השיניים שלך ,נשרו להם ,זה היה מזמן.

השיערות צומחות,בכל מקום,באף,באוזניים,

אפילו בגבות הן צמחו,מכסות את העיניים.

 

הגיע הזמן ,לכתוב זכרונות,על השעות היפות,

לדורות הבאים,לנכדים גם לנכדות.

איך בזמנינו בילינו  בגן הילדים יחפים,

בלי מחשבים,בלי חשמל,היינו שמחים.

 

סליחה הזמן לא תלוי בנו,גם לא בי,

פשוט אני דואג לכם,דואג גם לעצמי.

מחר נהיה כולנו באותה סירה זקנה,

כל עוד יש בנו כח,נדאג לה באהבה. !!!!