פרח

אלוהים קטף אותך מן האדמה

איך נבלת לנו בלי שנשים לב בשניה אחת קטנה.

שחכת דבר אחד כל כך קטן כל כך טיפשי

שחכת לחגור מאוחר

מאותו הרגע השארת בכולנו חור שחור

פרח

איך כולם בבית הספר שתקו

איך הכל דמם פתאום

יום שחור היום.

כמה אנשים באו להלוויה

להיפרד ממך בפעם האחרונה

כמה צעקות כמה דמעות.

כמה דברים עוד היו לך לעשות

את עדיין ילדה קטנה

איך נקטפת לנו , איך נקטפת בשניה.

 

אנשים,זה לפעמים נראה מובן מאילו שתגיעו הביתה בשלום

ואם לפעמים לא חוגרים אז מזניחים את זה.

החגורה הזאת,הדבר הקטן הזה שלא צריך להתאמץ בשבילו

יכל להציל את לידור(ז''ל) ..אם היא רק הייתה שמה חגורה..

 

לידורי, יהיה זכרך ברוך !

11.1.2008