מתעטפת בצער

בכל הכאב

שעוד רגע, יאפוף את ביתי

מתכסה בעלטה

מסתייגת מהאור

מדחיקה את העצב, לפינות חדרי

בורחת מהאפלה

מתמזגת בשקט

שנכנס אט אט, אל תוך ליבי

סוגרת תקופה

הראש צונח

עיניים כבר לא מביטות בראי