למרים

הוֹי הִלַּת הָאוֹר, אֲשֶׁר בְּלֶכְתֵּךְ לֹא נוֹתַר דבר למָאוֹר. וְהַמָּאוֹר אֲשֶׁר כֹּל חַיַּיִךְ נִסָּה לְעַמֵּם אֶת אוֹרֵךְ. אַךְ בְּדַרְכֵּךְ הָאֲצִילָה הֵפַצְתְּ אֶת אוֹרֵךְ וְיָפְיֵךְ זָרַח. הֵן שָׁנִים הֲלַכְתֶּם יַחַד וּלְמַעֲשֶׂה רַק אַתְּ הָלַכְתְּ בְּיַחַד. לַמְרוֹת הַסֵּבֶל וְהַכְּאֵב, שֶׁהָיָה מְנַת חֶלְקֵךְ. סוֹכַכְתְּ וְנִחַמְתְּ אֲחֵרִים וְלָךְ לֹא נוֹתַר מְנַחֵם. עַז הוּא תּוֹם לִבֵּךְ וּנְקִי כַּפַּיִךְ. אוֹתוֹ יָרַשְׁתְּ יֵשׁ מֵאַיִן מֵאִמֵּךְ. נאנא הַטּוֹבָה וְהַיְּקָרָה. אוֹי לוֹ לַגֶּבֶר אֲשֶׁר נִצַּב לְצִדֵּךְ וְלֹא סַעֲדֵךְ. וּמַר גּוֹרָלוֹ בְּיוֹם הִפָּקְדוּ, בּוֹ לֹא יִשֵּׁב לְצַיְּדֵךְ. וְאֵין מָקוֹם רָאוּי לוֹ בִּסְבִיבָתֵךְ. כִּי בְּיוֹם הַדִּין יִתְיַצֵּב בִּפְנֵי אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט. דִּין יִתֵּן הוּא עַל הָעָוֶל אֲשֶׁר גָּרַם לְאַלּוּפַתו. וְאָנוּ בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ מַה נֹאמַר וּמַה נִצְטַדֵּק. הֵן לַמְּנוּחָה וְלַנַּחֲלָה הוֹבָלַת אוֹתָנוּ. וְכֹל שְׁנִיָּה מֵחַיַּיִךְ הִקְדַּשְׁתְּ לָנוּ. וַאֲפִלּוּ בְּרִגְעֵי סִבְלֵךְ וּכְאֵבֵךְ סָעַדְתְּ אוֹתָנוּ. אָנוּ לֹא טָרַחְנוּ לְהַקְדִּישׁ לָךְ רֶגַע קָט שֶׁל אֹשֶׁר.שַׁלְוָה וּמַרְגּוֹעַ לְלִבֵּךְ הַדּוֹאֵב. לֵב מָלֵא אַהֲבָה, שֶׁכֻּלּוֹ הֻקְדַּשׁ לְהַעֲנִיק אַהֲבָה. אָנוּ כְּסוּמִים הָיִינוּ וּכְאָטוֹמֵי אָזְנַיִם הִתְהַלַּכְנוּ. עַל כָּךְ אָנוּ מַכִּים עַל חֵטְא וּמִכָּאן נוֹבֵעַ הַכְּאֵב.