כותב בתוך יומן...

חיים שלמים בתוך קופסא

פתחי אוורור.

חמצן ואור זנוח על הבוקר.

באפתיה עצלה

מתעורר לעוד יום,

כלום לא ברור.

 

תולה תקוות בחלומות

מצויירים בפוסטר על הקיר.

דמות חיקוי.

אותה הדמות

לא אותו אדם שרצית להכיר.

 

ברדיו תחנות

עוברות בין הכבישים.

בין ההרים גבוהי פסגות

אני ממשיך.

 

ומסכים קטנים

שמציגים את העולם כאשליה.

 

אולי בתוך הכיס של המעיל

מסתתרת האהבה,

ששכחת לנסות לחשוף

כדי לא להבלע

ולנתק את הרגש

ממקור כוח לא נודע.

 

פגועים נפשית

מגרדים את הפצעים

שהצטלקו בלב.

דם שחור נוזל

נמרח על היומן

וכותב...