האהבה יוצרת אותה מרוב קנאה,הקנאה לא בשבילי,

מי צריך את הפירות המתוקים שלה,הקנאה זה לא אני.

האהבה בשבילי זה לתת מהלב,לתת כל מה שאני יכול,

הקנאה מעוררת רק את הכאב,אותה אני לא יכול לסבול.

 

אני מעדיף את טעם החיים,החיים הפשוטים ללא קנאים,

היא מעוררת את כל הכעסים,היא אוכלת אותך מבפנים.

נכון אין לנו עליה שליטה,היא פורצת לפתע ללא תקנה,

לעיתים אין לה סיבה,אני לא אוהב את אותה הקנאה.

 

הקנאה לא בשבילי,אני לא צריך אותה כתכנית הרזיה,

היא נכנסת לביתי,אני עושה הכל כדי להרחיק אותה.

אני מעדיף חום רכות,לחוש את האהבה מליאה רעננות,

הקנאה גורמת לה בלות,האהבה היא טהורה היא ישות.

 

היא זוחלת כמו נחש ,אתה לא תדע מתי היא תכיש,

הקנאה היא כחש,שחודרת בליבה של אישה ואיש.

הקנאה לא בשבילי,אני מרגיש כמאהב ישר אמיתי,

לא רוצה בה בגילי,מעדיף את הריחוף החם בלבבי.

 

כשאשתי לצידי אני חי,מאהבתי אליה ולא מקנאתי,

הלמות ליבי נשמעים במו תופים,לבשר את אהבתי.

הקנאה לא בשבילי,האמינו לי היא לא בריאה בכלל,

כדאי לדכאות אותה מיד,אחרת אחי תהיה מבולבל.

 

הקנאה היא דמותו של הנבל,שפוגע בנו ומחייך בכיף,

תעמידו אותו מול הראי,יראה את פרצופו אז יתעייף.

יפסיק לגרום צער בן זוגות אוהבים,בן קרובים וחברים,

הקנאה היא לא בשבילי, היא מעוררת בי רחמים.