עמוק בתוך ראשי

ישנו שולחן עגול,

מסביבו יושבים שבעה אדונים

ומשוחחים על הכול.

מתווכחים בינהם חברי המועצה

מה עלי לעשות ובקשר למה?

 

האחד אומר מוסר,

השני צוחק "שטויות!"

השלישי מכריז בקול:

"להיות או לא להיות!"

הרביעי קצת מטומטם,

החמישי לומד מטעויות,

השישי רוצה חינוך

והשביעי אומר לשתוק.

 

כך יושבים האדונים

כל היום הם מתווכחים

עד לשעה שבשבילה שווה לחכות,

וזוהי שעת המנוחות.

 

"חידלו כבר אדונים נכבדים..."

אני מבקשת באפיסת כוחות,

"אתם לא נותנים לי לחיות!"

 

האדונים משתתקים

ואט אט מתפזרים

לתוך ימים וגבעות,

מדברים ויערות

אי שם

בנבכי עולם החלומות.