כמה חסר.

ריח סימטה ישנה
אבנים קרות כמו
זכרון מתוק שמפשיר
עמוק למקומות הישנים
לקול מילים נבוכות במקצת
מחפשות את הדרך חזרה
דרך הפירורים והחשק שחוזר

המראה חוזר והעיניים שלך לא עוזבות
אותי מחדש מושכות עם הצבע הסגול
של השמיים הקרים במפתיע
כחולים והסגול העוזב
מושך אותי בשקיעה
ללב.