אובססיה

31/01/2008 15:48 | תומר מורגן
את מלטפת לי ת'אגו
מהנדסת אותי כמו לגו
אני שבוי בהיפנוטייך
כבול בשבי אחרייך
בולע את מחמאותייך
ריקות מתוכן מילותייך
אבל מאזין ומאמין
עוד שקרים על עצמי מזמין
באופן משכנע
מזיזה את העכוז פשוט להשתגע
נוגעת בחום שמפזר בי קור
אני צלול אך מתנהג כשיכור
אפילו לא רוצה לברוח
למרות שאין עימך מנוח
אין בי כוח
להתנער וממך לשכוח
כמו שפוט למאסר עולם
כלוא בבית כלא שרק נראה מושלם
כל יום בליבי אומר הנה אני קם
בסוף מוצא עצמי לצידך נרדם
אין לי דם
רוצה לחזור לחוש כבן-אדם
אבל אין לי דם
כאדונית שתית
ואנוכי הרוכל