סדק אור

31/01/2008 21:22 | רומן שיכרי


סדק אור שנפער
מכניס מילים חמות
קטנות בלחישות ארוכות
לוקחות אותי
בצלילים שובים
צללים מרקדים
אור חשוך
חושף צבעים

 

מים עמוקים
אוויר נגמר
לפעמים עולים
ולפעמים שוקעים במפער
המבט נחטף בלי בקשה
בלי הסבר בלי דרך חזרה


ומה אני מחפש
איזה שקט ירטש
את העצבות חזרה
ייתן לי לחזור בחזרה

וחיוך קטן עולה
חיוך מדביק רחוק
מזכיר את ששכחתי
נעלם מהמבט שאבד
בנקודה שלא חזרה
והפעם לא בקלות
זרחה והלהבה בוערת
אחרי הגשם מתחזקת
אולי רועדת אבל לא עוזבת

 

החום נשאר
החיוך חזר
מחנק אהוב
נזכר