מה  ישלוו ימים בוקעים מחיצות ושלבים,

נוצות עפות ברוח אחר בוראן

ואני מתעטפת  קטיפה ותחרה,

מייחלת היותי מאושרת בקיים.

הבטחתי לעצמי  מילים ומעשים לחזקן

בחומר, כדי להגיע לאמיתות גבוהות

מעבר למרקם החלום.

וכשאמעד- אפול ארצה בסגנון תנ"כי

לא יכשלו  רגליי כלפי העתיד

מפואר, בר דעת.