לילות החורף הארוכים ,
אורות הכרך ,
מבעד לאדי הכפור בוהקים ,

 

 

דועכת בעצב לאיטה
האש שבאח
הצינה  חודרת , מתריסה לעומתה ,

 

 

קור עז  , האם ידענו כזה אימתי?
מקפיא נשמת כל חי
שיניים נוקשות,  ידיים רועדות , אללי.

 

 

יד,

ביד,

ויחד,

וברעד,

עוד צעד,

לעבר היעד,

לשמוט בגד ומגבעת,

להתחבק ולהתגפף,והנשמה לא נרגעת,

 

 

חגיגה של התערטלות מתחת לשמיכה, 
פרץ של אהבה ,ובלב שמחה,

 

 

חום   גופך  בגופי    הולם ,
בערפול חושים אני חולם ,

 

 

איזה עונג  וכמה חום ,
היה קר ? מה פתאום ,

 

 

ידיים   מגששות    ותרות ,
מלטפות ומגלות אוצרות ,

 

 

מה  נעימים הם חמוקייך ,
ואיך לוהטים זוג תנורייך,

 

 

לילות החורף הארוכים והקרים,
כן ,   אנחנו אותם היטב מכירים,

-----------------------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי