לרגע קט עוצר נשימה,קם על רגליו הסיח,מועד ושוב מתרומם,

באותו הרגע של חוויה,נדהם אני מהעצמה האדירה ומשתומם.

נולד לחופש לחיות,כבר מקפץ רץ,מתחיל הוא בעולם לחוות,

אנו באלו החיים גם נולדנו לחיות,לא רק להתפעם, ממש לחיות.

 

הטעם לחיים בקנה מידה של סיח,לקום מיד לקפץ לרוץ לאמא ,

אנחנו נזחל הרבה לאמא,מהיום הראשון שינקנו ואותנו חבקה.

העולם הגדול ישתנה לנגד עיננו,השנים יחלפו,נשמע כשתגדל,

כן כשתגדל ילד,כן רק כשתהיה גדול,תתחיל לחיות,זה לא קל.

 

נולדנו לחיות באלו החיים,לחוות חוויות בעולם,הוא לא מחכה,

העגלה אינה אותה עגלה,המכונית אינה אותה מכונית ישנה.

הרכבת אינה אותה רכבת,הקטר כבר אינו מצ'קצ'ק כבעבר,

תנו לנו לחיות,לא הבטיחו לנו את האין סוף כשנגדל מחר,

 

בכל צעד ושעל בחיי חשתי את הפקיד הקטן,זה שלא חושב,

שלא מבין עד כמה הוא מונע ממני את החיים,סתם הוא יושב.

מביט מלמעלה כמו מלך המופקד על כל אישור שאני נצרך,

גוזל ממני שעות חיים,לא נולדתי לחיות בחיי בשביל מסמך.

 

נולדנו לחיות חברים טובים,הגיע הזמן לכבד את שעות חיי,

גם פקידי הבנקים,הדואר,כל המשרדים כל שניה יותר מדי.

תנו לנו לחיות באלו החיים,תראו איך הם חולפים לידינו,

עשיתם להורי ולי מרורים,העת לעשות פורים לכל ילדינו.