מי שכח היום,את אהוד מנור,

ששיריו מתנגנים כמו כינור.

מי לא זוכר, את נעמי שמר,

ששיריה הפכו בעולם לזמר.

 

שירים ומשוררים משוררים ששרים,

זמרים ששרים,בלהט שירי משוררים.

הלחנים הצלילים,הקולות שבוקעים,

אתם בגאון,באהבה לעתיד צועדים.

 

מי לא זוכר את שירי החיפושיות,

עם שירי אהבה שהנעימו לילות.

כל מה שצריך בחיים רק אהבה,

אני אוהב אתה אוהב,יש תקווה.

 

משוררים קמים,משוררים הולכים,

יש ששירהם,אתנו לעולם נשארים.

אומרים ששיר זאת יצירה חשופה,

היא עירומה,שכולם ישירו אותה.  

 

מי שכח,את ביאליק נחמן מלא חיים,

מי יאכילני לחם רב ואת יומי ינעים.

מי אם לא אותה מנגינה אותם מילים,

מי אם לא אותם משוררים שכותבים.

 

יש שירים שמחיים משוררים בשירם,

יש שירים מחיים משוררים בכתיבתם.

איך אמר לנו אותו שיר יפה מפורסם,

אנחנו לא נפסיק לשיר בחיים לעולם.