כשפתח הנועל
חלונות יְרוּ-שָלֵם
כבר נִרְצַצְנוּ,
סָרַחנוּ
הספדי סרפדים
השתנקנו,
צופים בבכי מלבושי הצואה
שקקה ידי לזרות אביב בגֵיא,
צַלְמָוֶת הרחיק נִי בהמותינו.