קונכיה01/03/2008 22:29 | נירית [
אני הייתי לך הגשר
טפסת על מילותי במעלה המדרגות הצרות,
נשבית בקסמן ותשלח האיגרת.
פרפרי- מילותיך אזי נגעו בי
ודמותה עמדה מול פני.
ואשלח איגרת מטוללת רוויה בטללי הבטחה אליה.
תלתליה המוזהבים הוקסמו ומלאו תקוות ,
רוחות הצפון הבריקו אגמיה.
השחר מים מילותיך
היכה בה אדוות.
מיגרה שלושה ירחים שרעפיה,
קיבצה רפאיה , לחמה בם ואולי נוצחה
קונכית -אהבה פערה אט אט לב
מילותיו החליקו אבני -נגף ופנינתה הבהיקה
ולא רק גילתה חמוקיה...
הזרע ששלחתי באיגרת החל בנביטה קסומה
שרק שולי פנינים מקונכיות ורדרדות ידעו סודן ואחריתן.
2.3.08 |