כפרי עץ הדעת
שאסור בו לגעת,
ונחש, עירום מכל חיית השדה
בגן מתרוצץ, בי משטה.

מאז בזיעת אפנו אנו חיים
ובעצב יולדים בנים,
הנחש על גחונו הולך,
עפר אוכל.

את כורד הנטוע בגני.
מלא הדר ויפי,
מלא חן ובשלל צבעים.
גם קוצים...

יושב וחושב,
ביני לביני שוקל.
הגן או עץ הדעת,
הורד והקוץ...