מכתב אישי (מחודש)09/03/2008 21:27 | שיבולת ברזנישירי ילדה,
רקדי את היום
הזמן מתפוגג לו-
כמו בחלום.
ניצרי נעורייך,
גמעי עד כלות
הניחי לשחר היום -
לעלות.
נשמי עמוק
את ניחוח הוורדים
וזכרי תמיד-
הם גם דוקרים.
השאירי אור דולק,
ילדה מתוקה
ממני אמא-
החותמת בנשיקה.
© שיבולת ברזני
|