עשרים ושמיני לשלישי, זה יום, סתם יום, ולא כל יום, יש לו הדרת, כזאת, אבל זאת

שאני מקדיש לה את היום, אשה נאה, לימים אפילו נאה מאוד

בלונדינית, עם שיבה

האשה שזרקה אותי מחייה , 5 פעמים

את יודעת, אשה, יש בה רכות,רוך, סימפטיה, אהבת הזולת, נתינה, חנדלך

קפריצ'יו של גוף עם מותק של ענבים,וולה

אבל זאת , לקחתי אותה לדרום אפריקה, כיף התקווה הטובה, כיף

עיר יפה קיפטאון, 4 כיווני אויר, 2 אוקינוסים, ואשה אחת ועוד אשה אחת

אחיות,שני סברס מכנען

אז טיכסו עצה, עם הרבי מקייפטאון, גבר שלא רוצה לזיין, מה איתו,

אז זרקה, באמצע הרחוב, היינו כבר בדרך לעיר השמש העולה

גבר שלא רוצה לזיין, אז זרקה

כמו באותו יום נמהר, הבטנו,היה אופק, היה, תראה למטה

אני ראיתי כלניות, היא כעסה, תראה

שם, במקום שיש מים ושמיים, לא ראיתי

אני, תמיד, הופך צוהר, לסוהר

למים רבים, אז לא ראיתי

ישבתי אצלה בסלון, קראתי, ואלה תולדות, אלזה מורנטה

ובכיתי, רק כשנרדמה, תקעתי עצמי במיטה, שלא תדע, אז זרקה

לי את הספר מבעד לחלון, גם אותי

גבר שלא רוצה לזיין, שאלה את הרבי בקייפטאון, לימים

הילד גדל, תראי, 14 פונקט, כבר רוצה לזיין

ואת יודעת מה, עד היום היא חושבת, שזאת את

שזיינתי אותך בביתה, על המיטה הכפולה, לך תבנה מדינה

אשה, תספרי לי את מי,נגד מי, יש לך חברה

תביטי, הרווח הזה שביני לבינה, הצוהר, מהרווח הזה

שבין השמיים למים

הילד גדל עד מאוד, מחר יש לו יום הולדת, מזל טוב מר ילד

גדלת לי מאוד, גם נעמת