אחרת באתי, אבל המציאות

עשתה אותי שונה

בתוכי שומרת, את כל ההויה

שהיתה שם כלואה..שונה

לא עיפה כמו פעם

שהיתה

 

תיתן לי אותי

לעוד בוקר שמתעוררת

להגן מעצמי

לסלוח לשכוח את

מה שהינך

 

בתוך המבט, שמסתמר מתמכר

אליי

יש רגש שאבד,ומחפש הוא אותך

באותם הרגעים הפשוטים מאמש

הם מוחקים את מה שניקלע בדרך

 

כל אשר רציתי,ונעלם ברגע

זכרונות יפים מכים בי שוב

אהוב יקר,איפה אתה נוגע?

תאמר לי מה שאלייך

נישבר

 

ואותם הרגעים שהלכו קרבו

אליי

עם אותם הזיכרונות שזכרתי עד בלי די

הכל נעלם בנינו לא

חיפשו את עצמם כלל

לא יודעת לאן לפנות, אם

ללכת איתך