צעירים לנצח22/02/2006 22:37 | דיאנה לויטמרוטיי שיערות עד דימום קל
יושבים שלובי ידיים
אחרי שנות אור וכאב
נחת עליהם פיק ברכיים
קצת מין המרפקים המדוללים
נשקו בפה מלא מחסור שיניים
אמרו אחד לשנייה אהבה
בשפה כבויה חסרת כל תדמית.
כל שעשו בין ערביים
נרקם בסיפור הילולים וגינון השפיות,
הם היו לשנונים וקצת רפויים
כרעידת לסטות מקננות חיבה מתוקה.
ישנם זיכרונות של לקט חיים מרובה בחסרונות
אך לנצח ליבם רבוי הכישלונות
נשאר תלויי בין קירות אדם,
אלה היו חיים של הכל מין וקול
והרבה לילות של קנאה,
כשניי זנבות פטורים מתחרות האנושות
יושבים על כיסאות מתנדנדים
אל מול ירח וכוכב צפון אחד.
לרבים שפות ובניינים
להם ראש על הכתפיים
פעור לרווחה אחד לשניה,
זה כל שהיו ולהם אהבה. |