פעם

נתת לי את ידך

גלי החום עברו בינינו

החליפו אהבה בשתיקה

וזה היה כל כך חשוב

לי, לך, לנו

 

עכשיו,

את לא מרגישה

את נעטפת

שכבות שכבות

מול המילים שלי שמנסות אותן לפרוץ,

אלף שדות הרוסים

מפרידים כעת בין העולם שלי

לעולם שלך

ואת עומדת בקצה

מוקפת בכאוס

בשנאה ובסבל

בוהה על הכל ועל אף אחד

בעיניים ריקות

שלא רואות שום דבר טוב.

 

ידך רפויה בידי

איתי או בלעדיי

זה כבר לא חשוב לך

ריקה כקליפה

שעפה ללא מטרה ברוח

בלי שום דבר בפנים שיחזיק

נסחפת כל כך רחוק

למחוזות עליהם אני לא יודע דבר

ואליהם אני לא מסוגל להגיע.

 

ידך עוזבת את ידי אט אט

זה לא מפריע לך

גלים של אהבה שאת לא מרגישה

מועברים בפעם האחרונה

ובעוד את נופלת

עמוק לתוך התהום

אני עומד ומתבונן

מתרוקן מאושר,

מתרוקן מאהבה,

מתרוקן מחיים,

עכשיו אני כמוך.