צלצול נשמע באוזניי

בתוך מסדר השגרה

בסתם, יום של חול

לחישה שקטה, זרה

 

"שכחת?" אותי שואלת

"שכחת אותנו שם?"

ובתוך מסדר הנורמה

צומח רגש האשם

 

בפעילות של מה בכך

הלחישה מענה אותי

איכה עזבת, איכה נטשת,

איכה שכחת דמותי?

 

מסגרת שמת לך לראשך,

מסגרת שגרה מבורכת

ואותנו שכחת, אותנו השארת,

את המשכת ללכת.

 

המשיכי בחייך

את הזכרונות השאירי

כדמות רחוקה

אפופת בזיון

 

אטמי את אוזנייך

לבל תשמעי

את שועתינו האילמת

לזכרון.