רגש קצוב

31/03/2008 16:52 | rebecca
שעה, לא יותר,
מוקצבת לעצב:
עשר דקות של ייאוש
עוד רבע שעה של עצבים
(ולהקפיד לא לפגוע ביותר מדי אנשים)
לא יותר מדקה של תחינה,
של עצימת עיניים חזק-חזק
בבקשה נואשת לשלוה, שתבוא
עשרים דקות, בערך, מותר להתעלם מכולם
לא לענות לטלפטו, או לשאלה, או לבקשה נואשת
לעזרה.
עשר דקות לבד, מאחורי דלת נעולה מסוג כלשהו.
שתי דקות לאסוף את עצמך,
לחבר את כל הרסיסים שהעפת לכל עבר
דקה להדביק את השברים
ודקה נותרה לנסות לרוקן. לבכות מעט
ואני לא הצלחתי למלא אפילו דקה
עשר שניות בקושי זרמו על לחיי
חמישים שניות חוסר אונים
וזהו, אפשר לשוב להעמיד פנים.