עוד בוקר מבט אל התקרה אל הלבן

הציפורים מצייצות כל כך יפה

וזה נשמע לך כמו רעש נוראי שמישהו עושה

חריקות המיטה כחריקת מזוודה אל המטוס הרחק מכאן

רק תגיד לי לאן

 

בית ועוד בית זה המפלט האחרון בלי פזמון באמצע הפזמון המשגל

רק בלי מוסר שכל

כל חיי גדושי תרבות ורק לכתוב בליבי

חרוט בתרשימים מסובכים

על אהבה צבעים יפים והכל רק שקרים

אין מנוס

אין מנוס

אין מנוס

מפני השיגרה שתדרוס אותך

אין מנוס

אין מנוס

 

לקרא פילוסופיה זה נורא נחמד עד שניטשה יושב לך בצד עם ציטוט

אתה הולך אחריהם כמו סמרטוט

לך תמצא לך איזה לב חרוט עם מפלט שהוא לא כתיבה

לך תמצא איזה משהו שעושה לך שמחה

 

אז פעם בחודשיים דופק נישטה על דלתי

 ועוד חבר הדיכאון השני