לך04/04/2008 17:52 | ענת אגמימביטה בך כשאתה נח
ראשך מונח על פן.
אתה אחד שאגדות הניחו כאן לרגע
בדרכן לילדים.
השמיים והארץ התנשקו - ובאת.
רחש בצדפים
ברגליים רטובות הגעת.
הצוקים, הם קדו.
סלע נאנק.
עצי ענק היכו שורש על פסע עקבותיך
והניפו צמרות אל על.
ואני ממעמקים קראתיך
ופקחת עיניים צלולות.
כל הזכויות שמורות. ענת אגמי. |