ביעור-חמץ

05/04/2008 21:28 | מוטי אשכנזי
 
 
ר' נחמן גוזמן
ישר  צדיק ונאמן
עיסוקו בתורה,ממש אומן
 
איש נדיב וצנוע
כנותן במתן סתר ידוע
חסדים ומעשים טובים
בכל ימות השבוע
 
מקפיד קלה כחומרה
לטבול במיקווה לטהרה
ולמהר לישיבה,לאוהלה של תורה,
 
לפעמים, (בעצם כל יום חמישי)
חומק הוא בלאט,ובאופו חרישי
לשכנה האלמנה,לניחום אבלים באופן אישי
 
ימי אבלה חלפו זה מכבר
אך מיצווה זו מיצווה לכל דבר,
 
כך חלפו בנעימים,
ניחומי האבלים לאורך הימים
ואיש לא חשד,גם לא  ג דולי החכמים.
 
פסח  בא  וקרב
המולת החג, והלב מתרחב
פסחא דקמחא,זה אומר,אחר סוחב
 
ובהגיע ערב החג
ושעתו של המנהג
ביעור- חמץ
בכל חצר, גם על הגג
 
מדליק ר' נחמן את האש
מציץ בשעון פן יתבושש
היום יום חמישי ,וצריך להפגש
 
נו , מה כבר יכול לקרות,
שמשאירים את הלהבות בוערות
ואצל ר' נחמן  המחשבות דוהרות וגוהרות
 
וכך בעיצומו של  הביעור- חמץ
קפץ לאלמנה ,לפני שיתפוצץ
לעשות איזה קוויקי (בשפתו של לץ)
 
בינתיים ,  מדורת הביעור- חמץ
שלחה לפה ולשם ,רשף וגץ
והבניין  החל להתלקח, כי היה מעץ
 
הקהילה כולה היתה כמרקחה,
מהומה רבתי ולא משמחה
נמלטו הנואפים, שלסותם אף לא שמיכה

-  -   -  -   -   -

מקץ שנה
הרחק מאותה שכונה
סביבה חילונית,ובהחלט הגונה,
 
לא הבינו השכנים ,
איזה איש מוזר,זקן על הפנים,
 
מדליק מדורה בחרדת קודש,
כשל"ג בעומר, זה בעצם בעוד חודש...
----------------------------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי