כשהלב מתמלא אהבה,

לא תמיד זו תחושה טובה.

כשהיא שם אתה מרגיש מושלם,

וכשהיא בסביבה אחרת זאת לא הרגשה נהדרת...

 

כשכל בוקר אתה מחכה לה שם,

ורואה אותה עם חיוך מושלם...

אתה אומר לעצמך:

כמה טוב שיש אהבה

 

אבל אולי, אולי זה משהו אחר,

ואתה סתם מסקנות להסיק ממהר.

מה אם בכלל אין זו אהבה?

ופשוט התרגלת ונוצרה לה חיבה?

 

כמה קשה זה לחיות פה בין כולם...

ולתהות, האם זה עולם מושלם?

לפעמים אחרי שכבר נפערת לשניים מרוב אהבה,

לך אותו רגש היא לא מחזירה.

 

מה תעשה?

תצעק? תבכה?

כל אחד חושב,

לי זה לא יקרה...

 

אבל תראו אותי לדוגמא,

אהבתי אותה בכל לבבי.

אבל היא, היא לא הבחינה בי...

 

אז אין, אין מה לעשות,

מה שנשאר זה רק לקוות

 

אם זה יקרה אז תהיה מאושר,

אבל גם אם זה לא, תתאכזב, תכעס,

אבל הלאה תלך ותהיה מנומס...

 

עצמך עליה אל תכפה,

תן לזה זמן, תחכה...