אני מתחילה ללמוד

שאם כואב בלב

אסור להשאיר את זה שם

צריך להוציא ולהגיד בקול רם

לא צריכה להיות תוקפנית ולצאת מעורי האמיתי

יכולה להישאר אני

ולמור זאת בדרך שלי

 

אני לומדת בזמן האחרון

לדאוג לעצמי

לא לתת לרמוס אותי

אני יכולה להיות רעה

אם זה מה שאני צריכה

כי בסופו של דבר

מעריכם יותר את זה שעומד איתן

על שתי רגליו

 

אני מגלה שזה בסדר לפתוח את הלב

שמותר להרגיש

שאולי אתאכזב

אבל זה מה שצריך כדי לחזק את הלב

להופכו לשריר החזק

הוא שגורם לניעות הגוף השורד

 

אני מרשה לעצמי לחשוב עליך

אבל לפני זה לחשוב על עצמי

כי בסוף זו אני שאגיד

למה לא עשיתי