הסדקים אשר נישברים עם

כל מה שאבוד

ניסגרים ומובילים אל

חדר שומם

שיודע הוא בשלו

שרוצה לצאת הוא

 

לאויר העולם תחייך אליו

שתישמע אז תדע

ותקשיב לו

אולי תיפתח תיתמם

אבל תלך איתו

בדרכו

 

חרוט בזיכרון עוד מילה

שניכתבה בעיפרון

מביטה עלייך פתאום

מסתכל עליי ותוהה

האם כל האמת שבאה

תמיד סדוקה ומלוכלכת?

 

כל הרגעים שהיו נישברו

מידך מידי

כאבו נכתבו אולי

כל הבקשות התפילות

שמתעוררות לבוקר

שאתה לא לידי

 

מניח את ראשך על הכר

וחגות המחשבות

יודעת שאולי נידבר

אבל כמדומני לא אבדו

האהבות