הלובן הזה, השמימי, מטריף במוחינו את החושים,

הצח, הטהור הזה, הזך, זועק לו ,אי שם מבפנים.

צבענו את המלאך בלבן, זה הוא המחולל ניסים,

קראנו לו, המלאך שלי,הוא השומר אותי בדרכים.

 

קהות חושים מבלבלת,לתת למלאך צבע לבן,

איך ויתרנו על מלאך ורוד,שיאיר את החיים כאן.

לבן הקר, צבע השלג הקרח,התכריכים,האשלגן,

למה לא מלאך בורוד,כך צבענו את החיים שנתן.

 

יחלנו למלאך בלבן,לא יודעים מה טיבו בעולם,

יחלנו ליונה לבנה, שתבשר שלום, שלווה לכולם.

יחלנו לשמלה לבנה,סמל לטוהר הטקס עם החתן,

יחלנו לסדין לבן, לשינה מתוקה, כמו סוכר לבן.

 

ראינו מלאך בלבן,עם כנפיים צחורות,עטור הילה,

הוא קיים בדמיונינו,בצבע לבן, יודעים מה הסיבה.

בחלומי מופיעים המלאכים,בשלל צבעים מרהיבים,

את המלאכים בלבן,תמיד ראיתי ,רק בבתי החולים.