אותו נוף, כבר שלושים שנה.
רכב עוקף, שועט במדרון
מצד לצד נע בעקלתון.
אור בלמים נדלק לסירוגין,
ריח חריף של שחיקת בלמים.

מביט בנוף, בדרך לעבודה,
נהג מנוסה, כבר שלושים שנה.
במורדות לאילת, בואכה צומת הערבה,
הוא מכיר את הדרך גם בחלום.
כבר לא ממהר לשום מקום
איתו ניתן להגיע בשלום.

מביט בנוף, בדרך לעבודה.
רכב תקוע בצומת הערבה.
הרכב ההוא, השועט בעקלתון,
בלמיו פקעו שם במדרון.
בצד אישה עומדה, שלמתה סתורה
מליטה פניה, בוכה.