שלוש סופות עברו,

בעמק שטוף כאב.

הציפו והרסו,

את משאבת הלב.

 

אחת היתה קשה,

קצרה ומרדנית,

בתוך תקופה יפה,

הפכה לבוגדנית.

 

שניה היתה סוחפת,

ועוצמתית מאוד.

אחרי תקופה גועשת,

נלקח לה הכבוד.

 

שלישית ואחרונה,

היתה ואז ברחה לה.

השאירה הריסות,

ואז המשיכה הלאה.

 

הולך עכשיו אני,

ותר אחר סופות.

שישטפו אותי,

כמו שהיו שוטפות.