ידיים עמוסות לעייפה ממהרות,

מרכולת הנמכרת במחיר לא מחיר,

תנועת מכוניות מדלדלת לאיטה

ריחות תבשילים נישאים באוויר,

תכונה רבה תחת כל קורת גג

רחובות מתרוקנים מאדם,שעון החול אוזל,

את מקומו תופס שעון החג.

 

אווירת קדושה יורדה, נוסכת, ידה בכל

הרחוב לבש חג.

ערב החג בפתח, מתמזג עם הרבה לבן,

משפחות על טפם גודשים רחובות 

במיטב מחלצותיהם יהלכו,

הכל ממהרים עמוסי תקרובות

מכל חלון בוקעים זמירות חג, בליל שפות,

הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד.

 

השעות חולפות , נוקפות

חסל סדר פסח כהילכתו,

אני לא חדלה מלהביט בשעון

רוצה שהזמן יעצור מלכת.

 

קול צעקות , מיכלי אשפה נחבטים, מפרים את הדממה.

אני נעורה כמתוך חלום,

שעון החול מתקתק , מתריע,

בפתח עומד, ניצב

שאון הרחוב המוכר,

ימי החול מתחדשים.